בן שלמה. נולד בשנת תרס"א (1901) בשפטובקה, חבל ווהלין, שברוסיה. באפריל 1921 עלה לארץ-ישראל כחלוץ, והתאכסן בבית העולים ביפו. כעבור שלושה שבועות, ביום כ"ג בניסן תרפ"א (1.5.1921) פרצו מאורעות תרפ"א ובית העולים היה מטרתם הראשונה של הפורעים הערבים. החלוצים, שהתגוררו במקום, התבצרו בתוך הבית והצליחו להדוף שתי התקפות. בהתקפה השלישית הצטרפו להמון הפורעים שוטרים ערבים מזויינים ברובים, וההמון הצליח לפרוץ אל הבית ולהרוג שנים עשר מיושביו. יצחק נאבק באומץ לב בפורעים, ועל אף פציעתו, (אחות שהיתה במקום עוד הספיקה לחבוש את פצעיו), המשיך להתגונן בעוז, אך משנפצע בשנית, מת מפצעיו. הוא הובא למנוחות בקבר אחים בבית העלמין הישן ברח' טרומפלדור בתל אביב.

רשימות לזכרו פורסמו בכתב העת "קונטרס".